אמא לא באמת מתה - שנת אבל. פתיחת תערוכה והשקת ספר הוצאת פרדס, אוצרת נורית טל-טנא, גלריה מנשר, ת"א.

Name: אמא לא באמת מתה - שנת אבל. פתיחת תערוכה והשקת ספר הוצאת פרדס, אוצרת נורית טל-טנא, גלריה מנשר, ת"א.
Start: 2025-08-21T19:00:00+03:00
End: 2025-08-21T22:00:00+03:00
Location: מנשר לאומנות

Schedule

Thu Aug 21 2025 at 07:00 pm to 10:00 pm

UTC+03:00

Location

מנשר לאומנות | Tel Aviv, TA

אמנים: איילת כרמי, אירה פרוחורובה, גליה גור זאב, הדס לוי, הדר גד, ליאב מזרחי, ערן שקין, שרון רז
אוצרת: נורית טל-טנא
פתיחה: ה' 21.8.25 בשעה 19:00 כניסה חופשית
"אמי האהובה ילדה אותי בבית חולים "השרון" ב-4 באוקטובר 1974, י"ח בתשרי תשל"ה. באותו בית חולים ממש, ב-26 בדצמבר 2023, ילדתי אני את אמי לעולם הבא."
אודות התערוכה:
תערוכה זו עוסקת בפרֵדה מאם ובתהליכי האבל. האלמנטים המשותפים נוגעים בתוואי היתמות, הכאב, הגעגוע, הבדידות והמציאות החדשה הבלתי ניתנת לייצוג במלוא עוצמתה. האובדן הטבעי הפיזי וזה שאינו מתכלה הוא חוויה טבעית ובו זמנית טראומטית ומטלטלת. ציר התמה האוצרותית לתערוכה (כמו גם לספר הנלווה) מונע בהקשר אישי-ביוגרפי שלי, האוצרת: מות אמי האהובה. אולם הסיפור הפרטי טעון כתמיד בקולקטיבי. בסרט "במבי" בעיבודו של דיסני משנת 1924, הסצנה האייקונית "מות האם" היא נקודת עלילה מכריעה. האם והבן בורחים, ירייה מצלצלת, ובמבי נותר לבדו בעולם שנדם. אייל מופיע לפניו ומודיע לו רשמית: "אמא שלך כבר לא יכולה להיות איתך." הסצנה מונגשת באנימציה תמימה המשרתת את אימת החרדה הארכיטיפית: נטישה, איבוד ומות האם. דמותו של במבי עוברת תהליך רגשי ומטפורי, הכרה בכאב שבלתי ניתן לתיקון ומסע גדילה. איילה בוגרת למודת קרבות חיים אני, ואף על פי כן, היעלמות אמי מכה בי ומערערת את זהותי ואת יציבות הקרקע שתחתיי, בנבכי הנפש והרחם. אובדן האחיזה בה מצמיח ומכתיר גם אותי כיורשת היער.
על אודות ההיבט התרבותי-פילוסופי-פסיכולוגי-ספרותי לעניין הפרֵדה ומות האם נכתב באין-ספור יצירות והוצג באחרות. די אם אציין כדוגמה את הפסיכולוג ארווין ד' יאלום, מחבר הספר אמא ומשמעות החיים, שבו, בין הגיגיו, הוא כותב: "אני סופר, ואמא לא יכולה לקרוא, ובכל זאת אני פונה אליה בחיפוש אחר משמעות חיי." ואילו התיאורטיקן רולאן בארת ברשימותיו יומן אבל , כותב: "8 באוקטובר, 1978 – אשר למוות, המוות של אמא העניק לי את הוודאות (שעד היום הייתה מופשטת) שכל בני האדם הם בני תמותה – שלעולם לא תהיה אפליה בעניין – והוודאות בדבר ההכרח למות על פי ההיגיון הזה הרגיעה אותי."
היצירות בתערוכה מוצגות בהיבט הקונטקסטואלי בהקשר לחוויית אבלי האישית, ובו בזמן נוגעות בחוויה האנושית האוניברסלית. מדובר בתהליך מורכב ומתמשך של אובדן אם, ערעור תפיסת המציאות, יתמות ושלבי האבל. זאת נוסף על עיסוק בפירוק בית האם ובפרדה מחפציה, במשמעות החיים והמוות, בהקשר הביוגרפי, בהשפעת זיכרונות העבר, בהכרה בקיומנו המעגלי ובמוות כמנוע להתפתחות והגשמה, ובחיפוש אחר סימנים לנוכחות האם בעולם שאחרי לכתה, בבחינת אפשרות להמשיך את הקשר בממדים אחרים. כאשר היצירות מוכפפות סובייקטיבית, בבחינת "רדי-מייד אוצרותי", בהקשר אילוסטרטיבי, סובייקטיבי לסיפור "האוצרת". לטובת האוטוביוגרפי , ועל כך תודתי העמוקה לאמנים.

לתערוכה מתלווה הספר "אמא לא באמת מתה" בהוצאת פרדס, שהופק בשיתוף הציבור ברכישה מוקדמת באמצעות "הד סטארט". הספר מכיל טקסטים קצרים שכתבה האוצרת / המחברת במהלך 12 ירחי האבל ומוצגות בו יצירות האמנים (שחלקן תוצגנה בתערוכה), וסרטונים לצפייה בסריקת קוד QR.